#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להציע מיטתו ביום?	"יש בו משום כבוד שבת להציע מיטתו ביום כמו בלילה, אבל דוקא אם צריך ליישן עליו בשבת או כשהוא עמו בחדר ואיכא בזיון אבל בלא""ה אסור [משום טרחא לצורך חול] (מ""ב ס""ק א'), והוסיף הערוה""ש (סעי' א') שיסדר הכסאות כמו שמצפין על אורח נכבד"	סימן רפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי לקדש תחילה או ליטול ידיו תחילה?	"המחבר כתב שיקדש תחילה, והרמ""א מציין למש""כ לעיל (סי' רע""א סעי' י""ב) דס""ל דיטול ידיו תחילה [והטור מוסיף דאפי' לרב ברונא דס""ל דיקדש תחילה היינו דוקא בלילה ולא ביום, אבל הב""י השיג עליו דאין זה מוכרח], ולמעשה כתב המ""ב (ס""ק ד') דכמה אחרונים ס""ל דטוב יותר לקדש תחילה [לכל הפחות המקדש, אבל שאר בני בית מבואר שם דמותרים ליטול את ידיהם תחילה {אבל אין נוהגין כן}]"	סימן רפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה פסוקים אומרים קודם קידוש?	"יש נוהגין להתחיל ב""ושמרו וגו'"" או ב""זכור וגו'"", אבל לא יתחיל מ""על כן וגו'"" דכל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן (מ""ב ס""ק ב') [ועי' מש""כ לעיל (סי' רע""א סעי' י') דהכה""ח כתב דכל זמן דהוי דרך תפילה ושבח מותר (וכעין זה תירץ הערוה""ש כאן בסעי' ג'), ועוד תי' החת""ס דלעולם מקפידין על זה אלא דבליל שבת א""א להקפיד משום דרשת חז""ל טוב מאד זו מיתה], ועוד כתב הערוה""ש (שם) די""א מזמור לדוד וגו' וי""א פרשת בזיכין [אבל כתב דאינו ראוי לומר בזיכין קודם חצות], אבל מסיים דמגמ' (פסחים ק""ו ע""א) מבואר דלא אמרו שום דבר קודם ברכת בפה""ג וכן העיד דמילדותו לא אמר הגדולים שום דבר קודם קידוש."	סימן רפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נקראת קידושא רבא?	"1) הר""ן פי' דהוא לשון סגי נהור דאינו כלל דאורייתא (מ""ב ס""ק ג') [וביאר הערוה""ש (סעי' א') דאע""פ דכבוד היום עדיף מ""מ הקידוש דאורייתא הוא מחמת כניסת שבת וזהו דוקא בלילה, ואדרבא הא דמקדשין ביום אינו אלא מפני כבוד הסעודה ביום]<br>2) הרשב""ם (פסחים ק""ו ע""א) פי' מפני שאומרים ברכה זו אכולהו קידושי"	סימן רפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יאמר 1) קודם שאוכל 2) אחר שאוכל?	"1) כתב הא""ר שטוב ללמוד תורה במקצת קודם אכילה (מ""ב ס""ק ה') 2) כתב הרוקח (סי' נ""ד) אחר שאכלו כל צרכן יש מזמרים זמירות ושבח להקב""ה (מ""ב שם)"	סימן רפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטעום קודם קידוש?	"הראב""ד ס""ל דמותר לטעום קודם קידושא רבא אבל הרמב""ם ושאר הפוסקים ס""ל דאסור [אולם שיטת הראב""ד הוא סניף להקל בעוד צירופים]"	סימן רפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) לבריא 2) לחולה, לאכול ולשתות קודם שחרית?	"1) מצד הלכות קידוש מותר דלא חל עליו חיוב קידוש, אבל מצד הלכות תפילה אינו מותר אלא מים וכדומה [והאבי עזרי ס""ל דאסור במים מצד הלכות קידוש, ולא קיי""ל כוותיה (ב""י)] 2) כיון שיש לו היתר לאכול סעודה קודם תפילה מחמת חליו ממילא חל עליו חיוב קידוש וצריך לקדש תחילה (ביה""ל ד""ה חובת), ומיהו היכא דאינו צריך לאכול אלא פירות נמצא שאינו חל עליו חיוב קידוש ומותר לאכול הפירות קודם קידוש (מהרש""ג ח""ב סי' נ""ז, שש""כ פנ""ב הע' מ""ה ופ""מ הע' צ""ג, קובץ הלכות פי""ג הע' ד')"	סימן רפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשים?	"כתב המ""ב (ס""ק ו') דהם חייבין בקידוש כמו אנשים, אמנם כתב הפמ""ג (א""א ס""ק ד') דכיון שנשים יוצאות חיוב תפילה באיזה בקשה נמצאת שהם מחויבות בקידוש מיד אח""כ, אבל מציע להקל דיש לצרף שיטת הראב""ד דס""ל דמותר לאכול קודם קידוש עם השיטה דהם חייבות בתפילה כאנשים, ובפרט למי שמתפללת תמיד, ובאג""מ (או""ח ח""ד סי' ק""א אות ב') מקיל לנשים נשואות כשאמרו רק בקשה אחת דעדיין לא הגיע זמן סעודה דהן משעובדות לבעליהן משא""כ כשהן התפללו כל התפילה דאז לא מחלקין בין איש לאשה, אבל הקשה עליו בקובץ הלכות (פי""ג הע' ט') דאע""פ שהיא משעובדת לאכול עמו מ""מ היא מותרת לאכול כשיעור סעודה בפנ""ע, ולכן פסק דאפי' אחר בקשה אחת צריכה לעשות קידוש, {ושמעתי שיש להן לכוין במצות קידוש אם היא שותה קפה או אפי' מיץ תפוזים בצירוף השיטות דזהו חמר מדינה עם השיטות דא""צ חמר מדינה}"	סימן רפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שלא קידש ליל שבת, ורוצה לשתות מים קודם שחרית?	"צ""ע אי אמרינן דכבר חל עליו וחיוב קידוש ואסור אפי' במים או דלמא עכשיו אינו יכול לאכול וממילא אינו חל עליו חיוב קידוש"	סימן רפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה במקום שאין יין מצוי?	"פשטות הטור משמע דיכול לקדש על כל משקה [אפי' אם אינו חמר מדינה] (וכ""כ הב""י בדעת הטור), אבל כמה פוסקים חולקים עליו וס""ל דצריך חמר מדינה, והמטה יהודה כתב דאפי' הטור ס""ל דצריך חמר מדינה, וכן פסק השו""ע דצריך חמר מדינה, וכן נקטינן (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ט', שעה""צ ס""ק ב'), אבל הערוה""ש (סעי' ה') כתב דלא יפסד לברך על שאר משקין אפי' אם אינו חמר מדינה דעכ""פ יהיה היכר לקידוש [וזה עדיף מפת], ולפיכך פסק שיכול לברך על חלב {וש""מ דחלב אינו חמר מדינה}"	סימן רפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לקדש על חמר מדינה במקום שיין מצוי?	"מהשו""ע משמע שאינו מותר, אבל הרבה מקילין בקידוש בשחרית לקדש על חמר מדינה אפי' במקום שיין מצוי, ואפ""ה יש מצוה מן המובחר לקדש על יין (מ""ב ס""ק ח', שעה""צ ס""ק ג')"	סימן רפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לקדש על פת?	"אם אין לו יין או שאר משקים, הראב""ד ס""ל דיכול לקדש על פת אבל המגיד משנה ס""ל דאינו יכול לקדש ביום על פת דאינו ניכר כיון שאינו מזכיר קדושת שבת, ובשעת הדחק עדיף לקדש על פת [ואפי' על חתיכת פת] ולא יאכל קודם לכן (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י')"	סימן רפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אין לו אפי' פת 1) בלילה 2) ביום?	"1) כתב המג""א (ס""ק ד') דאינו מחויב להתענות אבל אם מצפה שיביאו לו ימתין עכ""פ עד חצות הלילה [וממ""ב (ס""ק י') משמע דיש מקום להקל אפי' קודם חצות], וא""צ להחמיר כהשיטה דצריך להמתין עד למחר (שעה""צ ס""ק ז'), ואם הוא אדם חלש א""צ להמתין כלל ויסמוך על הקידוש שבתפילה [וצריך לכוון לצאת בו מצות קידוש] וכשיביאו לו אח""כ יין או פת יאמר אז נוסח הקידוש (מ""ב ס""ק י', ביה""ל ד""ה אוכל) 2) יאכל בלא קידוש ואין לו לבטל מצות עונג שבת בשביל זה"	סימן רפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם אכל בלא קידוש ובירך שהכל ואח""כ הביאו לו קפה, איך יקיים בו מצות קידוש [וכגון שהיה דעתו עליו]?"	"{יש מי שאומר שיכול לשתות הקפה בלא ברכה דהעיקר הוא השתיה, והא דאמרינן דבקידושא רבא יכול לברך בעבור אחרים אע""פ שהוא כבר יצא היינו להוציאם בברכה, אבל זה צ""ע דא""כ למה צריך לשמוע לברכה של המקדש יהא סגי לראותו שותה מכוס של קידוש, אלא נראה דהעיקר בקידושא רבא הוא הברכה וא""כ יכול לברך שהכל עוד הפעם אע""פ שמצד הלכות ברכות א""צ לברך שהכל, וצ""ע למעשה}"	סימן רפט סעיף ב		
